שלום חברים ולקוחות יקרים !

ראשית , מפנה תשומת ליבכם לתיאורי המקצועי בראש העמוד, מצאתי לנכון לשנות ולהדגיש מכיוון שנתקלתי לאחרונה במכרים שלא ידעו את היותי מוסמך לעשות יפוי כוח מתמשך וכן בשל סיום בהצלחה, חרף הקורונה, של קורס גישור, עכשיו אתם יודעים.

לאחרונה התגלה בתכנית עובדה כי ראש המוסד חיזר אחר דיילת שעימה פתח בשיחה במהלך טיסה, לכאורה סיפור רומנטי מרגש. אלא שאת הרומנטיקה הזו קלקל בעלה לשעבר של הדיילת שהלין על דרך החיזור של ראש המוסד. כדרכי לא אנקוט עמדה בפרשה זו, משלל השאלות והעניינים העולים מהפרשה, לי הסיפור הקפיץ את המונח של גרם הפרת חוזה, איני טוען שזה מה שקרה כאן ,הרי חסרה בכתבה גרסת האישה לאשר אירע ולמה התגרשה וגם כפי שתראו מטה, החוק הישראלי החריג יחסי נישואין מגדר חוזה שגרימת הפרתו מצדיקה פיצוי. מכאן והלאה יעסוק המאמר אך ורק בהבהרת המונח המשפטי הזה במנותק מסיפור הראש והדיילת. לגביו הינכם מוזמנים להחליט בעצמכם במי ובמה אתם מצדדים ולמי אתם מאמינים.

מהו גרם הפרת חוזה ?

בפקודת הנזיקין מפורטות עוולות אשר בקרותן, עלול המזיק לחוב בפיצוי הניזוק. אחת העוולות הינה גרם הפרת חוזה לפי סעיף 62 המוגדרת כך: 
"62 (א) מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי, הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.

(ב) לענין סעיף זה, היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה, ושביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת חוזה."

כפי שעיניכם רואות נישואין, עובדים ופוגעני שביתות והשבתות הוחרגו מגדר חוזה, כך שכנראה העניין בו פתחתי אינו נכנס לגדר הסעיף. למתרעמים מביניכם אציין כי פקודת הנזיקין חוקקה בשנת 1968, בעולם שבו נישואין היו מוסד מקודש, אחוזי הגירושין היו נמוכים, ובכל זאת לא מצאו המחוקקים לנכון ליצור יריבות בין מי בני זוג לצלע שלישית שנכנסה לחייהם ונטלה משם את אחד מבני הזוג. קל וחומר שבימינו בהם הגירושין מרובים וכך גם הגישה למוסד הנישואין וליחסי מין לפני ובמהלך נישואין שינתה פניה ללא הכר, אין זו עילה לתביעה.

אך סעיף זה טומן בחובו סיכונים רבים לכולנו. כך בעלי מקצוע המשכנעים מישהו שיש לו חוזה עם אחר לנוטשו ולעבור לעבוד עימם במקומו, עלולים למצוא עצמם נתבעים על גרם הפרת החוזה. מובן שככל והתחרות עזה יותר, כך הנטיה "לגנוב" לקוחות גדולה יותר ואם זו מלחמה קיומית, יהיו שיגידו שאין ברירה במצב כזה הכל מותר. בחיי המקצועיים נכחתי כי התופעה קיימת גם בעולמם של עורכי הדין, והלכה והחריפה עם הזמן ככל שנוספו עוד אלפי עורכי דין בכל שנה והתחרות הפכה עזה יותר ויותר.

בפקולטה למשפטים למדתי את המושגים "קדושת החוזה" ו"חוזים יש לקיים" – האמת שלמדתי את זה הרבה קודם בפקולטה של החיים, בבית הוריי היה ברור שמילה זו מילה וכשלחצת יד בהסכמה למשהו, זה מעשה עשוי, אין דרך חזרה. את מילתך אתה צריך לכבד גם אם נתקלת במשהו אטרקטיבי יותר – התחייבת, עמוד בהתחייבותך, אין דרך אחרת !

דומני שזו הייתה מוסכמה בהרבה בתים בשנות ילדותנו.

לכאורה, אתה פראייר, יש לך הזדמנות טובה יותר, הפר את החוזה וקפוץ על המציאה כי חיים רק פעם אחת.

הרשו לי להביא לעזרתי את המורה שלי משה (משה בן מימון, בשבילכם הרמב"ם) שמצא לנכון להמליץ בצוואתו כך: "והיה ביום הנחילי אתכם את אשר הינחילני הבורא, אנחילכם הנאמנות. הנאמנות הכניסתני במקום שלא הכניסוני קרובי, וירשתי מה שלא הורישוני אבותיי, והצלחתי והואלתי לזולתי". אני מניח שלענק זה היו בחייו פיתויים כאלה ואחרים, אבל לקראת סוף חייו מה שמצא לנכון הוא להדגיש את הנאמנות. נכון שהרמב"ם חי בזמן אחר לפני כ – 900 שנים ,אבל אמיתות ועקרונות החיים, בניגוד לטכנול וגיות, שאינן משתנות, כך נדמה לי.

ברור שהחיים היום הם דינמיים והחלום של פעם מציאת עבודה "עד הפנסיה", אינה חלומו של הדור הצעיר המדלג ממקום עבודה אחד למשנהו, הנאמנות של המעבידים קרסה, ודומני שצמיחתן של חברות כוח האדם סייעה לזה מאוד ומצד שני הצעירים מחפשים סיפוק ו/או כסף בעבודה ומדלגים מחברה לחברה כפרפר המרפרף בין הפרחים ויונק מצופם וממשיך הלאה, כלומר גם הם לא מצטיינים בנאמנות ארוכת טווח למקום עבודתם.

חושב שבעולם כזה, הנאמנות כדברים אחרים, ככל שהיא נדירה יותר כך היא יקרה יותר !

גם אם החלטתם לתבוע בגין גרם הפרת חוזה, שימו לב לסוף הסעיף, ניתן לתבוע רק נזקי ממון.

נזק ממון מוגדר בפקודה כ"הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים".

כלומר כל הנעלבים למיניהם, יכולים ללטף את ארנקיהם בעצב, עוגמת נפש אינה נזק ממוני ולכן דרך סעיף 62 גרם הפרת חוזה, אי אפשר להיפרע על עוגמת הנפש הרבה שגרמה לכם אותה הפרת חוזה.

אם עצתי נשמעת, כעיקרון, אל תפרו חוזים, כבדו עצמכם וכבדו את מילתכם !!

אם ידוע לכם על התקשרות בין אחרים , גם אם קיים פיתוי גדול לגרום למי מהצדדים להתקשר עימכם במקום עם אותם גורמים, עצרו וחשבו. ראו לנגד עיניכם את הכלל "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך" ולוואי וכך ירבו אהבה ושלום בישראל ובעולם כולו.

מאחל לכולכם בריאות איתנה ובהתאם לחוזה הלא כתוב בינינו ניפגש בעלון הבא. בע "ה.

    שם *

    דואר אלקטרוני

    טלפון

    ההודעה