עלון משרד מס' 7 – תוצאות הקורונה.

במהלך ימי הקורונה שעברו עלינו היו מספר מקומות שראיתי ושמעתי את הביטוי סוף העולם ביחס לקורונה.

הקורונה אכן הביאה סוף לחייהם של אנשים רבים, אבל נדמה לי שהיא לא רק סוף היא גם התחלה. לפי מומחים וגם להבנתי הצנועה, אנחנו רק בתחילתו של משבר כלכלי גדול הולך וקרב, והלוואי ואתבדה.

בגליון זה ננסה לבחון מספר בעיות שמשבר הקורונה חולל וננסה להבהיר את המשמעויות המשפטיות של המשבר ביחס לחוזים.
כולנו קשורים בחוזים מסוגים שונים, טיסות שהזמנו לחו"ל הן חוזה, רכישות של דירות או מוצרים אחרים, שכירות דירה או עסק הם חוזים וכך גם הסכמי עבודה, הסכמי ביטוח וכיו"ב.
כל החוזים האמורים נחתמו בעולם מסויים, עולם של וודאות מסויימת ומתוך הנחת הנחות לגבי העתיד.

אבל נסיון האנושות לימד אותנו שהעתיד הוא תמיד על תנאי.
ידועה האימרה: "רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום"(משלי יט, כא) או בסגנונה העממי יותר: "האדם מתכנן תכניות ואלוהים צוחק" או כפי שזה הצטלצל במקור האידי: "אַ מענטש טראַכט און גאָט לאַכט".
ההפתעות רבות ומגוונות. חלקן תוצרי הטבע: מבול, צונאמי, רעידת אדמה, בצורת, מחלות קשות ומגיפות. חלקן מעשה ידי אדם ממש: מלחמה, רצח פלילי, תאונה שהופכת אדם פעיל וחי לצמח או למוגבל.

מובן שאירוע מסוג האירועים שתוארו כאן "טורף את הקלפים" או "הופך את הקערה על פיה".
הנחות היסוד כבר אינן רלוונטיות, במצבים הללו לעתים אובדים נכסים, לעתים אובדים חיים או אובדת היכולת להתפרנס, בני אדם מסודרים הופכים נזקקים או פליטים. מתהפכים סדרי בראשית.
מה עושים במצב מסוג זה, אחרי ההלם הראשוני מהשינוי הדרמטי בנתונים, מתברר שאכן צדק המשורר עודד פלדמן בכותבו:
"את המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
את המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
מוכרחים להמשיך לנגן
מוכרחים להמשיך לנגן,
מפני שאת המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק"
לטובת מי שמעוניין לשמוע: https://www.youtube.com/watch?v=Xs_c36GZLUE
או כמו שאומר הרבי מווייז: "מחשב מסלול מחדש".
אבל, בעולם המשפטי החוזי הכלל העליון (לא חל בפוליטיקה הישראלית ) : הסכמים צריך לכבד !
זו אבן היסוד עליה מושתתים דיני החוזים בכל רחבי העולם ובכל השיטות המשפטיות. ללא אבן היסוד הזו אין סדר חברתי וכלכלי במדינה ואנו מגיעים למצב שתיאר המשפט הלטיני :"אדם לאדם זאב" – Homo homini lupus est. או בפי חז"ל: "כל דְּאַלִּים גָּבַר" (בארמית: כל החזק – גובר) (תלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא (דף ל"ד, עמ' ב').

אבל מה עושים כאשר התנאים משתנים ולא ניתן לקיים חוזה?
סיכמת עם בעל אולם להתחתן במועד זה וזה, הזמנת את האולם קבעתם מה תהיינה המנות, שילמת מיקדמה, הכל סגור ומוכן, אבל אי שם בסין החל משק כנפי הפרפר (או שמא היה זה עטלף) אשר ירעיד את העולם כולו. והנה מגיע המועד ויש הגבלה על אולמות שמחה, האם עליך לשלם ? האם עליו להחזיר את המיקדמה?.
הזמנת טיסה ובמועד המיועד עדיין היו טיסות אבל אתה חלית בקורונה או סתם צווית לשהות בבידוד.
נכנסת לעיסקה של רכישת דירה או שכירת דירה בהנחה שאתה עובד במקום מסודר והמשכורת הסבירה שהרווחת תיכנס בכל חודש לחשבון הבנק, אך אבוי, אתה חותם אבטלה כי פוטרת.
ועוד ועוד ועוד דוגמאות למכביר מניח שהנקודה הובהרה.

מכיוון שידוע לכולם שהעולם הפיזי והאנושי שלנו יציב, עד שהוא מפסיק להיות כזה – גם המשפט האנושי הכיר בזה שיכולים להיות שינויים, לא מתוכננים ולא צפויים בעת חתימת החוזה וכך נוצר תת ענף של דיני החוזים הקרוי: דיני סיכול.
בחוק הישראלי ההתייחסות הכללית למצבים אלו בחוזים היא בחוק הקרוי: חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה).
סעיף 18 לחוק קובע כך:
18.
(א) היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים (הדגשה שלי – חיים נוימן).
(ב) במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו. (ההדגשה שלי – חיים נוימן)
אם אדם שוכב במחלקת הקורונה מורדם ומונשם ברור שיש כמה מחוייבויות חוזיות שהוא כנראה לא יוכל לקיים.

כמובן איני קובע שכל אחד מכם רשאי לרוץ שמח וטוב לב ולבטל החוזה בו הוא קשור. ראשית יש תחומים מסויימים לגבים יש חוקים ספציפיים וצריך לראות מה הם קובעים ושנית, לכל חוזה נסיבות שונות וצריך להיות בטוח שאתם נכנסים להגדרת קיום בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי.
ושימו לב לסעיף ב' גם אם ההפרה עומדת בתנאי ס"ק א' עדיין בית המשפט יכול לחייב בפיצוי על הוצאות סבירות שהוציא הצד השני למשל בעל אולם שמחות שהזמין אוכל מתכלה שלא יוכל לעשות בו שימוש או הזמין פרחים שינבלו. וכיו"ב.

הקבלנים דואגים להגן על עצמם חוזית עם סעיפי כוח עליון דרקוניים שמכסים מצבים הרבה הרבה יותר פשוטים ממגיפה המונעת מפועלים הגעה לעבודה וברובם יש סעיף מסויים המדבר על סגר על השטחים.
אמנם בחוק המכר (דירות) יש סעיף הקובע פיצוי על איחור במסירת הנכס, פיצוי כבד בגובה פעם וחצי שכירות מקובלת לדירה כזו באזור למשך עשרה חודשים ואחר כך פיצוי מופחת מזה, אבל לא אלמן הקבלן (וכנראה גם מצוייד בלוביסטים טובים בכנסת). וקיים בחוק הסעיף הבא:
5א …
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הצדדים לחוזה המכר רשאים להסכים כי הסעיפים הקטנים האמורים לא יחולו על איחור במסירה שנגרם כתוצאה מנסיבות שאינן בשליטת המוכר ושהסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו.

מי שמצפה לדירה חדשה שיצפה לאיחור ללא המטריה של "הקנס המרתיע". שמעתי מתי שהוא איזו אמירה מגומגמת שלא יאפשרו לקבלנים להשתמש בקורונה כתירוץ לאיחורי המסירה וכי זה לא יפטור אותם, נחיה ונראה. וכאשר משרד השיכון עומד להתברך בשר חדש וידוע, הצעתי הצנועה תנמיכו ציפיות.

ותחום נוסף, הטיסות – בישראל קיים חוק לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) – החוק קובע פיצויים עבור ביטול טיסות לקח בחשבון אפשרות לביטולי טיסות וקבע פיצויים בגין ביטול טיסות התואמים אמנות בינלאומיות המסדירות את נושא הטיסות:
בסעיף 6
"…(ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי התקיים אחד מאלה:
(1) הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות;
(2) הטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנות;
(3) הטיסה בוטלה כדי להימנע מחילול שבת או חג. "(ההדגשות שלי – חיים נוימן).
חברות התעופה של הלואו קוסט ובראשן חברת ויז מציעות למזמיני טיסות שבוטלו טיסות חלופיות או פיצוי כספי, אבל כפי שאתם מבינים הן פטורות (ולטעמי במקרה הזה בצדק) מפיצוי שהיו משלמות על ביטול טיסות בימים כתיקונם.

ושאלת המליון דולר , מה עושים עם חוזי שכירות ?
בתחום זה אני מבחין בין חוזים מסחריים וחוזי השכרה למגורים.
על השכרת נכסים מסחריים, חל חוק החוזים שצוטט למעלה – נכסים באזורים שהיו בסגר מלא דוגמת בני ברק ניתן לטעון כי סוכלה יכולת השוכר להשתמש בנכס למטרה לשמה שכר את הנכס וגם סוכלה יכולתו לשלם מתוך רווחי העסק, דומני ששוכרי עסק שכזה שנצטוו לסוגרו או שבאזורם היה סגר כללי יכולים להשתמש בסעיף האמור של סיכול.
לגבי עסקים אחרים המצב פחות ברור ויש לבדוק כל מקרה לגופו.

לגבי דירות מגורים נראה שטענת סיכול אינה תופסת, גם העובדה ששוכר פוטר אינה מספקת שהרי ברגיל לכל שוכר יש בכל מקרה סיכון שיפוטר וזו בוודאי אינה עילה לאי תשלום בימים כתיקונם.
יחד עם זאת, בחוק החוזים (חלק כללי) קיים סעיף בעל חשיבות עצומה – סעיף 39 וזו לשונו:
"בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה"
חובת תום הלב מחייבת גם מי ש"החוזה לטובתו" לא לנהוג בשרירות לב ולא לדרוש קיום דווקני של החוזה כאשר הנסיבות השתנו שינוי קיצוני.

אבי המנוח נהג לומר ש"הכי חשוב זה להיות בן אדם" אז גם מי שהחוזה לכאורה לטובתו, תתחשבו , השוכר שלכם פוטר או הכנסותיו נפגעו קשות והוא מבקש, תקשיבו ותבחנו אפשרות ללכת לקראתו, ובמיוחד אם אתם חזקים כלכלית ובעלי אמצעים, בתורה כתוב "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" (ויקרא כה, לה) – עכשיו אנחנו במצב הזה, שעת מבחן לכולנו, בהצלחה.

מובן שקצרה היריעה לתאר את כל המצבים האפשריים ולהתייחס אליהם, ואני בטוח שיש לכם שאלות ספציפיות שלא זכו למענה, מה שביקשתי זה להביא בפניכם את מושגי היסוד בתחום. כל התקשרות וכל חוזה צריכים להיבחן ולהיבדק לגופם ובהתאם לנסיבות המיוחדות להם. וכמובן אל תרוצו לפעול על סמך מאמר כללי זה, כל עניין צריך להיבחן לגופו תחת זכוכית מגדלת משפטית.

נתראה בימים הטובים שיבואו

חיים נוימן

    שם *

    דואר אלקטרוני

    טלפון

    ההודעה